<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן כ"א</h1>
<h2>דף יט:</h2>
יום שביעי מקצתו ככולו והוא עולה לכאן ולכאן שאם חל שביעי שלו בערב הרגל עולה לו למנין ז' ועולה למנין ח' שהוא מכלל ל' ולפיכך מותר לכבס ולרחוץ ולעשות שאר הדברים כיום הז' והני מילי כשהשלים ז' ימי אבלו ויום ז' הוי מקצתו ככולו ועלה למנין ח'. אבל אחד משאר ימים שחלו בערב י"ט נוהג כל היום אבלו עד שיכנס הרגל. וכן ביום ל' מקצתו ככולו ומותר לספר ולכבס (ולרחוץ) [ולגהץ] ביום ל'. תשובה לרבינו האיי ז"ל אבל שחל שביעי שלו בט' באב מה שהוא אסור בט' באב כגון רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה הרי הוא עומד באיסורו כל היום אבל דברי' שמותרי' בט' באב ואסורין באבל כגון עטוף על שפם וזקיפת המטות וסלוק התפלין הרשות בידו ואם רצה להמתין בהם עד הערב ימתין ואם רצה להסיר מנהג אבילות מאחר הפלת השחר יעשה עכ"ל. ומ"מ אבל שחל שביעי שלו בט' באב ודאי מניח תפלין דהא לא נאסרו אלא ביום ראשון בלבד. כתב הר"ם ב"ן ז"ל וחכמי הצרפתים אמר נהגו לעשות מקצת היום ממש באבלות אבל ליל ז' אין עולה לו למקצת היום ומביאין ראיות לדבריהם [והוא ז"ל] שבר כל ראיותיהן ופסק שאם רצה לרחוץ בלילה ולנעול מנעליו מותר כי גם בלילה אמרינן מקצת היום ככולו.
